במכון מעשירים את הילדים מגיל הגן ועד סוף כיתה ט' בנושאים מתחומים שונים בגישה בין-תחומית: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, מדעי החברה ואמנויות. הילד המוכשר זקוק לטיפול כמו פרח. הוא זקוק לאור,לחום וגם פעם אחת או פעמיים בשבוע למים שמחזיקים אותו בחיים. יותר מידי אור עלול לגרום לכך שבלעדיו לא יוכל להתקיים ויותר מידי מים יציפו אותו. לכן רצוי להשאיר את הילד במסגרת הפורמאלית הרגילה שלו במטרה לפתח בו את תחושת השייכות ואת המודעות למציאות בה יחיה גם כמבוגר. בשעות אחר הצהרים ישתתף בתוכניות בהן יוכל ללמוד תחומים המעניינים אותו במיוחד. במסגרת זו הילד לומד להנות מעצם הלמידה ולא רק מן ההישג. הנורמות אינן כלליות אלא יותר אינדיבידואליות; הילד נשאר במסגרתו הטבעית, אך בכל זאת נפגש עם ילדים בעלי פוטנציאל זהה לשלו. הילד חש כי החברה דואגת לו ומודעת לבעיותיו מבלי להבליטו או לבודדו. גישתנו החינוכית דוגלת בפתוח האישיות כולה ולא רק בהעמקת ידיעותיו של הילד.הגישה ההוליסטית של המכון הועתקה בארצות רבות: ברזיל, דרום קוריאה, צ'ילה וארצות אחדות באירופה. 

אנו פועלים עם:
בקמפוס חוגים, סדנאות, כינוסים ופעילויות קיץ בשכונות טעונות טיפוח- ילדים בחוגים, סדנאות ופעילויות קיץ
הורים איך להתמודד עם המקובל והמיוחד שבילד המוכשר ועל חשיבות הדוגמא האישית.
סבים "דבר את שפת נכדך" על חשיבות הסבים בחיי הילד המוכשר.
מורים על איתור וטיפוח הילד המוכשר בגישה היצירתית.
אנו פועלים גם מחוץ לתל אביב בשיתוף עם המועצות המקומיות. אנו מזמינים אותך לדפדף באתר שלנו, ונשמח להיות אתך בקשר.

תוכנית העשרה של המכון מופעלת מתוך אמונה כי:

v      הילד המוכשר רשאי וזקוק לטיפוח בהתאם לצרכיו באותה מידה כמו הילד בעל קשיי הלמידה.

v      אינטליגנציה אינה רק מה שנמדד כמנת משכל ואינה רק דבר מולד, אלא נתונה במידה רבה להשפעת הסביבה.

v      טיפוח הכישורים הוא לרוב בידי ההורים, השפעת הבית והדוגמא האישית  של ההורים גדולה מזו של בית הספר.

v      כישורים ומחוננות אינם מתפתחים בסביבה ללא אתגרים המתאימים        לצרכים וליכולות של הילד.

v      והעיקר – מחוננות אינה אינטליגנציה בלבד, אלא איזון הרמוני של ההיבט האינטלקטואלי, האמוציונאלי והחברתי באישיות הילד והמבוגר.

הפילוסופיה החינוכית של המכון

אינדיבידואליות ולא קונפורמיות – יש לפתח בכל אחד את האינדיבידואליות שלו, ובצורה כזו לאפשר לו להיות "מי שהוא" מסוגל להיות ולא "מה שהוא צריך להיות", נקודת המוצא היא תמיד מעולמו של הילד.

לימוד לשם הנאה ולא רק לשם הישג – הדגש מושם על התהליך ולא על התוצר, כדי שתופק הנאה מהתהליך עצמו, על ניסיונות חדשים למציאת פתרונות נוספים לשם פיתוח התייחסות רב-היבטית לבעיה במקום שידגישו הצלחה או כישלון של פתרון אחד.

העמדת שאלות ולא רק קביעת עובדות – העמדת שאלות מפתחת סקרנות ומעמידה אתגר לחקרנות הטמונה בכל ילד. על ידי הצגה נכונה של השאלות הילד לומד לחשוב בצורה מסתעפת ולא רק ממוקדת. חשיבה מסתעפת זו חותרת לפתרונות יצירתיים.

גישה אינטרדיסציפלינארית בין תחומית ולא רק מצומצמת וצרה – גישה אינטרדיסציפלינארית מאפשרת גילוי יחסים בין עובדות מתחומים שונים שלכאורה אין ביניהם משותף. ככל שניתן לקשור יותר עובדות מדיסציפלינות שונות, צורת החשיבה היא יותר יצירתית. מתאפשרת יציאה מהמקובל והידוע, והיכולת להגיע לדברים חדשים הולכת וגדלה.
אוריינטאציה כלפי העתיד ולא רק כלפי העבר – התמקדות בעבר היא התמקדות בידע, במוכר. לעומת זאת התייחסות לעתיד היא התנסות בחשיבה על מרכיבים ידועים ובלתי ידועים, שילוב של הגיון ודמיון. הדגש מושם על המשתנה ולא על הקבוע. גישה זו מכינה את הילד להתמודד עם עתידו ביתר יעילות.

לימוד בדרך משחקית – גישה משחקית משחררת ממגבלות לוגיות ועובדתיות, מאפשרת התייחסות למכלול רעיונות גם אם אינם מצטרפים יחד מבחינה לוגית; כמו כן היא מאפשרת סובלנות רבה יותר לסתירות, לזרימה חופשית של רעיונות ולקבלה גם של האי רציונאלי. הגישה המשחקית מזכירה מימרה נפוצה אצל ההינדו: "העולם הוא משחק של הבורא. בעיניו עבודה ומשחק חד הם".

מעורבות חברתית ולא רק הישגים אישיים – כל למוד כולל היבטים חברתיים על מנת לערב את הילד המוכשר בבעיות החברה במטרה להציב בפניו אתגרים בחייו כמבוגר ולפתח בו כושר מנהיגות לטובת חברתנו.